חלק משיגרת הבוקר שלי, לפני שאני מתחילה את היום כוללת סוג של התבוננות. עלי, על העסק שלי, על החיים שלי, על המקום שבו אני רוצה להיות ואיך אני רוצה לחיות.
ההתבוננות שלי נעשית תמיד מתוך מקום של ידיעה שיש שני מגרשים, שתי רחבות, רחבת החיים ורחבת ההישרדות.
כשאני נמצאת ברחבת החיים, אני נמצאת בסנכרון מושלם עם היקום, עם אלוהים והכל נראה שפועל לטובתי. במקום הזה אני חיה בכל העוצמה ובכל יום מחדש אני בוחרת בחיים. המשמעות של זה היא שאני בוחרת במימוש הרצון שלי כל יום מחדש.
מאידך יש גם מגרש אחר, רחבה אחרת, רחבת ההישרדות. זוהי רחבה שונה לגמרי מרחבת החיים, החוקים שם שונים לגמרי.
למעשה ברחבת ההישרדות אנחנו במקום של כיבוי שריפות.
כל דבר מושך למטה, ובקושי מצליחים להשאיר את הראש למעלה מהמים.
ברחבת ההישרדות דבר גורר דבר,
זאת לא רק הישרדות כלכלית.
אבל, אם בהישרדות כלכלית עסקינן,
היא מושכת אותנו לא פעם להישרדות זוגית,
ולמקום של הישרדות מול בני הזוג, מול הילדים
והכי חשוב מול עצמינו.
אנחנו לא פנויים לרצון שלנו
להגשמה שלנו
לחירות שלנו
להיות מי שאנחנו.
אנחנו עסוקים בהישרדות.
ולכן בכל יום, בכל בוקר אני עושה בחירה מחדש.
כל בוקר אני בוחרת בחיים מחדש.
זה לא תמיד פשוט
כי החיים לא נעדרים פחדים ואתגרים.
אבל אני יודעת דבר אחד,
שהרצון הוא השופר של הנשמה
ולהיות ברחבת החיים פירושו לממש את הרצון שלי כל יום מחדש,
לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה
ולא כמו שהם יכולים להכתיב לי.
וזה הבדל ענק, שמאפשר לי חופש אמיתי.
אחת המתנות שזכיתי בהן ואותה אני בוחרת כל יום מחדש
היא הזכות להיות שותפה בחברה כמו ג'וס פלאס
ולמה אני אומרת זכות?
כי ניא זאת שמאפשרת לי בכל יום ויום לבחור במ שאני
ולא לבחור בשום אופציה אחרת
ועל זה אני מודה
Comments